למה כדאי לרקדנים לתרגל פילאטיס? ההיסטוריה, העקרונות וההשפעה של התרגול על עולם המחול המודרני
- אורי שהם
- 17 בנוב׳
- זמן קריאה 1 דקות

היום, כמעט בכל מרכז מחול מקצועי, מהמובילים בארץ ועד בתי ספר קטנים בקהילה, אפשר למצוא מיטת רפורמר או מתקני פילאטיס כחלק בלתי נפרד מתוכנית האימונים. רקדנים מקצועיים יודעים: פילאטיס הוא כבר לא “תוספת”, הוא חלק מהותי מהאימון. אבל איך בכלל נוצר החיבור ההדוק הזה בין פילאטיס לעולם המחול?
כדי להבין זאת, צריך להכיר את הסיפור היוצא דופן של ג’וזף פילאטיס- אדם שהשקפתו שינתה את הדרך שבה רקדנים עובדים עם הגוף.
איך הכל התחיל?
ג’וזף פילאטיס: ממציא, אקרובט ואיש חזון
ג’וזף פילאטיס נולד בשנת 1883 בגרמניה למשפחה שהתמודדה עם בעיות בריאות. הילדות הזו היוותה עבורו מניע עיקרי להבין את הגוף, לתרגל, לחזק ולהתנסות כמעט בכל תחום תנועתי אפשרי:
אקרובטיקה
התעמלות
איגרוף
יוגה
אומנויות לחימה
כשעבר לאנגליה בשנות ה־1910, הוא כבר היה אמן גוף בעל הבנה עמוקה במכניקה, איזון ויציבה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נכלא במחנה באי מאן ושם, באופן כמעט מקרי, נבט הרעיון הראשון של מה שנכיר בהמשך כשיטת הפילאטיס.
פילאטיס בשבי: המקום הכי פחות צפוי למערכת אימון גאונית
במחנה, כשרבים מהאסירים היו פצועים או מוגבלים בתנועה, פילאטיס החל לפתח סדרת תרגילים שניתן לבצע על המיטה, באמצעות קפיצים ואלתורים שונים.
הרפורמר, הכיסא, הקאדילק והמכשירים שאנו מכירים היום- כולם התחילו מפתרונות יצירתיים למציאות של פציעות והגבלה.
אלפי תרגילים נוצרו בתקופה הזו. פילאטיס כבר החל להבין שהמפתח לבריאות הוא לא הכוח הגס, אלא שליטה, יציבות ויכולת להפעיל את השרירים העמוקים שבדרך כלל אינם פעילים מספיק.
ניו יורק: המפגש ששינה את עולם המחול
לאחר המלחמה עבר פילאטיס לניו יורק ופתח סטודיו קטן, שם פגש את אשתו קלרה. כאן מתרחש החיבור הגורלי, בין תרגול הפילאטיס לבין עולם הריקוד.
ג’ורג' בלאנשין נכנס לתמונה
בלאנשין, מייסד ניו יורק סיטי בלט ואחד האנשים המשפיעים בתולדות המחול, שמע על השיטה ונדהם מהפוטנציאל שלה.
הוא הבין במהרה:
רקדנים צריכים כוח פנימי, לא רק החזקת רגל ו־Turnout.
הגוף שלהם עובד שעות על גבי שעות על רצפת מחול מקצועית, אבל עדיין זקוק לאיזון ולחיזוק מבוּקר.
פילאטיס נותן בדיוק את מה שהמחול לא תמיד מספק: עבודה מדויקת על השרירים המייצבים.
בלאנשין התחיל לשלוח לפילאטיס רקדנים פצועים ואז גם רקדנים בריאים לשם חיזוק ומניעה.

פילאטיס כרפואה מונעת לרקדנים או למה כדאי לרקדנים לתרגל פילאטיס?
רקדני בלט עם הדרישות הבלתי פוסקות של קפיצות, סיבובים, עמידה על קצות האצבעות ועבודת רצפה אינטנסיבית, נמצאים בסיכון גבוה למגוון פציעות. גם כאשר הסטודיו עובד בתנאים מצוינים, עם חיפויי PVC מקצועיים למחול, ויסות זעזועים ורצפה תקנית, הגוף עדיין נדרש להתמודד עם עומסים קיצוניים.
פילאטיס התברר ככלי אידיאלי לשמירה על הגוף:
✔ שליטה- יכולת להזיז כל חלק בגוף בצורה מדויקת ומודעת.
✔ נשימה- סנכרון נשימה ותנועה משפר ביצועים ומפחית מתחים.
✔ ייצוב- הפעלת שרירי הליבה מגנה על עמוד השדרה והאגן.
✔ איזון- חיזוק סימטרי של שני צדי הגוף- חיוני במיוחד לרקדנים.
✔ מניעת פציעות- פחות עומס על מפרקים, יותר כוח פנימי- רלוונטי לכל סגנון מחול.
רומנה קריזנובסקה: הדוגמה שחוללה מהפכה
סיפורה של רומנה, תלמידת בלאנשין שהגיעה לפילאטיס עקב פציעת קרסול, הפך לסימן ההיכר של השיטה: במקום לטפל בקרסול הפגוע, פילאטיס חיזק את כל מה שמסביב- הגב, הירכיים, הליבה והיציבה.
כשהגוף התחזק, גם הקרסול החלים.
רומנה הפכה לתלמידה, ממשיכה, ומאוחר יותר למי שעזרה להפיץ את הפילאטיס ברחבי העולם.
פילאטיס בסטודיו מודרני למחול: לא עוד מותרות אלא חובה
בעשורים האחרונים, כמעט כל סטודיו בעל תשתיות מודרניות- בין אם עם רצפות ויניל פרימיום כמו Harlequin או עם PVC ייעודי למרכזי מחול- משלב פילאטיס כחלק אינטגרלי מתוכנית האימונים.
רקדנים מקצועיים משתמשים בפילאטיס למגוון מטרות:
חיזוק לפני חזרות ומופעים
שיקום מפציעות
שיפור קואורדינציה ויציבה
פיתוח טכניקה תנועתית בטוחה וחכמה יותר
אפילו רקדנים מתחילים מרוויחים מהשיטה, במיוחד בתקופה שבה הגוף עדיין לומד דפוסים נכונים.

לסיכום: הסיפור של פילאטיס הוא הסיפור של התקדמות המחול
פילאטיס נולד מתוך אילוץ, התפתח מתוך יצירתיות, והפך לאחד הכלים החשובים ביותר במאה ה־21 לכל רקדן ורקדנית. בעידן שבו הסטודיו המודרני שם דגש על בטיחות, מהרצפה ועד המכשור-
פילאטיס משתלב באופן טבעי כחלק בלתי נפרד מהדרך לשמור על גוף חזק, בריא ויציב לאורך שנים.













תגובות